תרבית דם (Blood Culture)

תרביות דם מבוצעות במטרה לזהות מיקרו-אורגניזמים בדם ולסייע בהנחיית טיפול אנטי-מיקרוביאלי.

צילום: שאטרסטוק

אופן ביצוע הבדיקה

הבדיקה מבוצעת לאחר ניקוי אזור דגימת הדם באמצעות תכשיר אנטיספטי, כדי להפחית את הסיכוי לנוכחות אורגניזם מהעור בתרבית וקבלת תוצאה חיובית-שגויה (ראה פירוט מטה). הדגימה נשלחת למעבדה, שם מונחת בצלחת ייעודית (תרבית) וממתינים לזיהוי גדילה של חיידקים.

הסבר תוצאות הבדיקה

  • תרבית חיובית - מעידה על נוכחות חיידק בזרם הדם, כשתרבית דם עשויה לזהות גם פתוגנים אחרים, דוגמת פטריות או נגיפים.
  • תוצאה חיובית-שגויה - תרבית חיובית נובעת מקונטמינציה, כלומר מצב שבו זוהה חיידק בתרבית, אך מקורו הוא מהעור או מציוד המעבדה ולא מהדם של המטופל. במילים אחרות - לא קיים זיהום אמיתי.


נהוג לבצע תרבית דם כשיש תסמינים המרמזים לנוכחות חיידק בדם (בקטרמיה) או זיהום חמור (אלח-דם), דוגמת חום וצמרמורות, קצב נשימה וקצב לב מהירים, בלבול, ירידה בתפוקת השתן ולחץ דם נמוך.

המקורות הנפוצים להופעת חיידק בדם כוללים: זיהום בדרכי המין והשתן, דרכי נשימה, אבצס, פצע ניתוחי, דרכי מרה ומסתמי לב מלאכותיים.


טווח תקין: Negative

טווח תקין לגברים
טווח תקין לנשים
התוכן בעמוד זה נכתב על ידי ד"ר עמית עקירוב, רופא מומחה ברפואה פנימית ובאנדוקרינולוגיה, רופא בכיר במכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ומטבוליזם בבית חולים בלינסון, מרכז רפואי רבין.
** ייתכנו הבדלים בטווח התקין של הבדיקות בין מעבדות שונות. חלק מהמעבדות משתמשות באמצעי מדידה אחרים או עשויות לבחון דגימות שונות. יש לדון עם הרופא המטפל במשמעות תוצאות הבדיקה.

עוד בדיקות בנושא תרבית דם (Blood Culture)

תרבית צואה (Stool Culture) - תמונה

תרבית צואה (Stool Culture)

תרבית צואה היא בדיקת מעבדה המשמשת לזיהוי חיידק או וירוס בצואה שעלול להיות... קרא עוד...
תרבית גרון (Throat Culture) - תמונה

תרבית גרון (Throat Culture)

תרבית גרון (משטח גרון) היא בדיקת מעבדה המשמשת לזיהוי חיידקים שיכולים... קרא עוד...
לכל הבדיקות