תרבית דם (Blood Culture)

תרביות דם מבוצעות במטרה לזהות מיקרו-אורגניזמים בדם ולסייע בהנחיית טיפול אנטי-מיקרוביאלי.

צילום: שאטרסטוק

אופן ביצוע הבדיקה

הבדיקה מבוצעת לאחר ניקוי אזור דגימת הדם באמצעות תכשיר אנטיספטי, כדי להפחית את הסיכוי לנוכחות אורגניזם מהעור בתרבית וקבלת תוצאה חיובית-שגויה (ראה פירוט מטה). הדגימה נשלחת למעבדה, שם מונחת בצלחת ייעודית (תרבית) וממתינים לזיהוי גדילה של חיידקים.

הסבר תוצאות הבדיקה

• תרבית חיובית - מעידה על נוכחות חיידק בזרם הדם, כשתרבית דם עשויה לזהות גם פתוגנים אחרים, דוגמת פטריות או נגיפים.
  
• תוצאה חיובית-שגויה - תרבית חיובית נובעת מקונטמינציה, כלומר מצב שבו זוהה חיידק בתרבית, אך מקורו הוא מהעור או מציוד המעבדה ולא מהדם של המטופל. במילים אחרות - לא קיים זיהום אמיתי.

נהוג לבצע תרבית דם כשיש תסמינים המרמזים לנוכחות חיידק בדם (בקטרמיה) או זיהום חמור (אלח-דם), דוגמת חום וצמרמורות, קצב נשימה וקצב לב מהירים, בלבול, ירידה בתפוקת השתן ולחץ דם נמוך.

המקורות הנפוצים להופעת חיידק בדם כוללים: זיהום בדרכי המין והשתן, דרכי נשימה, אבצס, פצע ניתוחי, דרכי מרה ומסתמי לב מלאכותיים.

טווח תקין: Negative